מה ההבדל בין צו אימוץ לצו הורות?


בעבר היה ניתן לקבל הכרה בהורות של זוג נשים רק מתוקף אימוץ. החל משנת 2015 ניתן להסדיר את ההורות גם באמצעות צו הורות פסיקתי. צו ההורות הפסיקתי נחשב לעדיף על צו האימוץ מכמה סיבות: 1. אימוץ לא משקף מהימנה את המציאות של שתי אימהות שכן מדובר בשתי אימהות שהחליטו להביא ילד/ה לעולם בהחלטה משותפת. 2. באימוץ הילד/ה נרשמ/ת בספר האימוץ של מדינת ישראל ובצו הורות אין הבדל רישום בין האם הביולוגית לאם הלא ביולוגית. 3. בקשה לצו אימוץ ניתן להגיש רק החל מחצי שנה אחרי הלידה. 4. תסקיר הינו חלק מהדרישות בהליך אימוץ, מה שמאריך את ההליך.




מה זה "המקרה הקלאסי"?


בשנת 2015 התקבלה הנחיה של היועמ"ש לפיה כאשר זוג נשים יעמוד במספר תנאים בהגשת הבקשה לבית המשפט – המדינה לא תתנגד למתן צו הורות. התנאים הם: - תרומת זרע אנונימית (גם תרומה פתוחה נחשבת) - בנות הזוג מעל גיל 21 - זוגיות מעל 18 חודשים - תושבות ישראל - הסכם הורות הנחתם לפני התחלת ההליך להבאת ילד (אם יש לכן הסכם כזה או הסכם זוגיות, תצרפו. אם לא, נחתמו הרבה מאוד צווי הורות גם בלי ההסכמים הללו, כל עוד יש לכן מספיק מסמכים ש"מוכיחים" את מערכת היחסים ביניכן) - כוונה משותפת - הגשת הבקשה לצו הורות בתוך 90 יום מהלידה אין הדבר אומר שזוג שלא יעמוד בכל התנאים לא יקבל צו הורות פסיקתי או שהמדינה תתנגד לצו, אלא שאם אתן חורגות יותר מדי מהתנאים יכול להיות שכדאי לכן להסתייע בעו"ד מנוסה ולא להגיש באופן עצמאי.




איזה סעיפים כדאי לשים לב שהוכנסו לבקשה לצו ההורות?


שימו לב שבהרבה מהבקשות שמסתובבות שם בחוץ של נשים שהגישו בעבר צו הורות ואתן נסמכות עליהן, אין לפעמים סעיפים חשובים שאולי הייתן רוצות להוסיף. לדוגמא סעיף שמבקש שרישום האמא הלא ביולוגית יעשה מיום הלידה (ולא מיום קבלת הצו) ובקשה להימנע מתסקיר. רישום מיום הלידה- בפסק דין שהתקבל בבית משפט מחוזי ביוני 2017 אשר מחייב את כל בתי המשפט לענייני משפחה, נקבע כי התחולה של צווי ההורות יהיו מיום הלידה. פסק הדין הזה חשוב משתי סיבות עיקריות: 1. סיבה עקרונית- הקביעה הזו משקפת את המציאות בפועל. זוג שהביא ילד/ה לעולם בכוונה ובהחלטה משותפת, הן אימהות של הילד/ה מיום הלידה. 2. סיבה כלכלית- הקביעה הזו מגלמת בתוכה הטבות כלכליות כמו האפשרות לחלוק בחופשת לידה, הטבות סוציאליות (ראו: שאלה בהמשך בנוגע לצו הורות ורשויות המס) והטבות במקום העבודה. בקשה להימנע מתסקיר- אומנם בתי המשפט מבינים שגופי הרווחה עמוסים גם ככה (במקרים שבאמת דורשים התערבות של הרווחה) ואומנם צוות בין-משרדי העביר המלצות ליועמ"ש בשנת 2019 על ביטול דרישת התסקיר, אבל בכל זאת כדאי להוסיף. (ראו שאלה בהמשך: מה זה תסקיר) הגשה לפני הלידה- אם החלטתן בעקבות החלטת ביהמ"ש העליון ביוני 2020 להגיש את הבקשה כחודשיים לפני הלידה ( ראו חדשות ועדכונים), אתן יכולות לציין בסעיף בבקשה את תיק 009182/18 שבו התקבלה ההחלטה.




מה זה תסקיר?


תסקיר זה הליך שבמסגרתו עובד/ת סוציאלי/ת בודקת את המערכת המשפחתית ואת הקשר בין הבוגר לקטין. התסקיר נערך בהוראת צו בית משפט וכולל את חוות הדעת וההתרשמות של העובד/ת הסוציאלי/ת על התא המשפחתי, כולל המלצות לטובת הקטין. התסקיר מלווה לרוב בביקורי בית. בשנים האחרונות, זוגות נשים נדרשות פחות לתסקיר (או שהמדינה לא מבקשת או שהשופט/ת מבטל את הצורך) מפני שבתי המשפט מבינים שגופי הרווחה עמוסים גם ככה (במקרים שבאמת דורשים התערבות של הרווחה). בנוסף, צוות בין-משרדי העביר המלצות ליועמ"ש בשנת 2019 על ביטול דרישת התסקיר ויכול להיות שגם לכך יש השפעה.




האם ניתן להגיש בקשה לצו הורות פסיקתי גם בתרומה פתוחה?


תרומת זרע פתוחה משמעותה תרומת זרע מחו"ל שהילד/ה יכול/ה לקבל את פרטי התורם וליצור אתו קשר עם הגיעו לגיל 18. תרומת זרע פתוחה נחשבת לתרומה אנונימית ולפיכך ניתן לקבל צו הורות פסיקתי גם על ילד/ה שנוצר/ה מתרומה כזו. קביעה זו התחזקה כאשר בשנת 2020 המדינה החליטה שהיא צריכה לגבש עמדה בנושא (למרות שנחתמו צווי הורות עם תרומה פתוחה בעבר) ובחודש אפריל 2020 היא הצהירה שעמדתה הרשמית היא שדין תרומת זרע פתוחה הינו דין תרומת זרע אנונימית ולכן תרומה פתוחה לא תמנע מנשים לקבל צו הורות פסיקתי.




האם כדאי להגיש בקשה לצו הורות לפני הלידה?


ביוני 2020 בית המשפט קבע כי זוגות נשים יוכלו להגיש בקשה למתן צו הורות כ-60 יום לפני מועד הלידה המשוער. הבקשה תיבדק עוד לפני הלידה, ועם הצגת אישור הלידה תינתן העמדה הסופית ביחס לבקשה. זאת פסיקה חדשה ואין עוד עדויות מהשטח לגבי נשים שהגישו בקשה כזו באופן עצמאי, לכן זאת בהחלט אפשרות אך התוכן באתר מכוון להגשה אחרי הלידה. זכרו שגם כשאתן מגישות אחרי הלידה ניתן ואף כדאי לבקש שהצו יחול רטרואקטיבית מיום הלידה (ולא מיום קבלת הצו).




מתי נקבל תעודת לידה שבה שתי האמהות רשומות?


כרגע אין אפשרות לקבל תעודת לידה שרשומה בה האימא הלא-ביולוגית, גם לאחר קבלת צו הורות מאושר. בעבר, לתקופה קצרה, המדינה כן הנפיקה תעודות כאלה, בעיקר אחרי תהליך של אימוץ אך היום היא מסרבת להנפיק תעודת לידה שרשומות בה שתי אימהות, לא משנה באיזה הליך. לא רק זה, המדינה טוענת שתעודות הלידה המיוחלות שהוצאו בעבר עם רישום שתי האימהות הונפקו בטעות והיא מחקה את האם הלא-ביולוגית מהן (עוד על כך בכתבה). יש בג"צ בעניין שמתנהל כבר כמה שנים. אז אילו אסמכתאות בדבר שתי אימהות כן אפשר לקבל אחרי שצו ההורות מאושר? 1. תמצית רישום ממרשם האוכלוסין 2. אחרי קבלת הצו, יש לגשת למשרד הפנים ולבקש להוסיף את הילד/ה לספח תעודת הזהות של האמא הלא-ביולוגית. למה העניין עם תעודת הלידה בכלל חשוב? תעודת לידה היא תעודה רשמית שבאמצעותה אפשר לעשות כל מיני פעולות בירוקרטיות מול גופים פורמליים. למשל, כדי להעביר אזרחות זרה לילד במדינה שבה האמא הלא-ביולוגית אזרחית, יש צורך בתעודת לידה. זכרו שתעודת הלידה נשלחת בדרך כלל בדואר לאחר כמה שבועות מהלידה (ואפשר גם להזמין דרך אתר רשות האוכלוסין) אבל אין צורך לחכות למסמך הזה כדי להגיש בקשה לצו הורות, אפשר גם עם אישור הלידה מבית החולים.




מה בין צו הורות לרשויות המס?


נקודות זיכוי- אחרי שהאם הלא-ביולוגית מקבלת את ספח תעודת הזהות יחד עם רישום של הילד/ה, אפשר לבקש החזר רטרואקטיבי על נקודות זיכוי עבור ילדים ממס הכנסה. כלומר אם נולד/ה לך ילד/ה בנובמבר 2019, קיבלת צו הורות שנחתם בפברואר 2020 אך מכיר בהורות שלך מיום הלידה, את רשאית לקבל נקודות זיכוי גם על שנת 2019. האמא היולדת מוכרת כ"אמא" והאמא שלא ילדה מוכרת כ"אבא" (תפיסה מתקדמת שכזו) וזה קובע גם את נקודות הזיכוי שתקבלו. קצבת ילדים/ות- האמא היולדת מקבלת את קצבת הילדים מביטוח לאומי בכל חודש. אם יש לכן שני ילדים שכל אחת מכן ילדה ילד אחד, ואתן לא מוכרות כידועות בציבור ע"י ביטוח לאומי, אתן צפויות לקבל גם על הילד השני קצבת ילדים בסך 152 שח במקום הקצבה שמקבלות משפחות על ילד שני בגובה 192 שח. למרות שעל לידה ראשונה מקבלים מענק לידה גבוה יותר בכ-1000 שח על הילד הראשון לעומת הילד השני, עדיין בחישוב של 18 שנה קדימה, כלכלית, עדיף לכן לקבל את הקצבת ילדים של ילד שני. אם אתן רוצות לשנות את זה אתן צריכות להגיש בקשה לביטוח לאומי ולהיות מוכרות כידועות בציבור. מה היתרון של ידועות בציבור בביטוח לאומי מעבר לקצבת הילדים? אם חס וחלילה קורה משהו לאחת מבנות הזוג, בת הזוג השנייה תקבל קצבת שארים. מה החסרונות של ידועות בציבור בביטוח לאומי? 1. הטופס של ביטוח לאומי מחייב אתכן לבחור מי ה"אישה" ומי ה"גבר". הבעיה היא שאנחנו עוד לא יודעות איך ביטוח לאומי יתנהל עם זה בעוד עשרות שנים ואיך זה למשל ישפיע על גיל הפרישה של אישה שהוגדרה כגבר בטופס (כידוע גיל הפרישה לפנסיה של נשים וגברים הוא שונה). בנוסף, יכול להיות שבמקרים שאחת מבנות הזוג מקבלת קצבאות מביטוח לאומי זה לא כדאי ולכן במקרים כאלו כדאי להתייעץ עם איש מקצוע. 2. ברגע שהגדרתן מי ה"גבר" ומי ה"אישה" לא ניתן לשנות זאת. לכן, אם בחרתן להגיש בקשה להיות מוכרות כידועות בציבור, מומלץ לבחור ב"גבר" את בת הזוג שההכנסה שלה קבועה ויציבה יותר, ושיש פחות סיכוי שיהיו חודשים בהם היא לא תעבוד כלל. תודה לרואת החשבון לירון בן ארי שסייעה באיסוף המידע




האם ניתן לבטל צו הורות?


זו שאלה רגישה שמחייבת גם עמדות עקרוניות וערכיות. הורות לא יכולה להתבטל, היא עובדה קיימת מרגע ההחלטה להביא ילדים משותפים לעולם. אסור בתכלית האיסור שיוגשו בקשות לביטול צווי הורות שאושרו בעבר בבתי המשפט!!! זה לוקח את כולנו כמה צעדים אחורה במאבקים שהושגו ביזע ובדמעות. לצערנו, הוגשו בקשות כאלה בידי בנות זוג שנפרדו וזה כואב ואסור לתמוך בזה. אנחנו נלחמות כל כך הרבה כדי שלא יהיה הבדל בין האם הביולוגית לאם הלא-ביולוגית ובקשה לביטול צווי הורות מחזירה אותנו בדיוק לאותה תפיסה שאנחנו מנסות למגר.




מתי לא נצטרך עוד להגיש צו הורות פסיקתי?


שאלת השאלות- מתי בעצם נוכל להסדיר את רישום ההורות באמצעות פקיד הרישום של משרד הפנים על בסיס הצהרה, כמו שעושים זוגות הטרוסקסואליים, במקום לנהל הליך משפטי? בג"ץ שהגישו בנות הזוג אורלי ורוית ויסלברג-צור בשנת 2016 עוסק בדיוק בסוגיה הזו. לצערנו העתירה נדחתה ביולי 2020 והמשמעות היא שהאפליה עתידה להימשך כל עוד לא יהיה שינוי חקיקתי או עד שנוכל לעתור שוב לבית המשפט באותו עניין. נמשיך להאבק על הזכות לרישום שווה.





  • Facebook

@2020 Liri Blum. Designed By Alechka